פסק-דין בתיק ע"פ 10990/03

השופט א' א' לוי:

           המערער, שמעולם לא הורשה לנהוג ברכב, נהג באחד מימיו של חודש נובמבר 2002 ברכב מסחרי, ובמהלך אותה נסיעה היה מעורב בתאונה, במהלכה נפצע רוכב אופניים באורח קשה והוא נפטר לאחר כשבועיים. חרף היותו מעורב בתאונה, לא עצר המערער את רכבו ונמלט מהזירה. בהמשך, הוא הסתיר את רכבו בכרם כלשהו, ואף הנחה את בני משפחתו למסור גרסה כוזבת, ולפיה שהה בעת האירוע במקום עבודתו. משנעצר המערער הוא סירב למסור את פרטיו של הרכב הפוגע, והכחיש כי היה מעורב בתאונה.

           המערער הודה בכל אלה, והורשע בעבירות של הפקרה לאחר פגיעה, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח תקף, שיבוש מהלכי משפט, השמדת ראיה והדחה בחקירה. כאן המקום להדגיש, כי המערער לא נאשם בגרימת מותו של המנוח, וממילא גם לא הורשע בכך.

           בטרם גזר את העונש הורה בית משפט קמא על הגשתו של תסקיר מבחן, ומשזה הוגש הוא כלל המלצה להעמיד את המערער במבחן, ובלבד שהמאסר שייגזר לו יהיה קצר. בית משפט קמא לא אימץ המלצה זו, וגזר למערער 36 חודשי מאסר, 18 חודשי מאסר על-תנאי, והוא נפסל מלקבל רישיון נהיגה במשך 8 שנים לאחר תום מאסרו.

           הערעור שבפנינו מופנה כנגד העונש, ובאת-כוחו המלומדת של המערער, עו"ד יעל נחמן, העותרת כי נקל בעונשו של שולחה, הפנתה לגילו הצעיר, לעברו הנקי, ולהמלצותיו של שירות המבחן.

           לכל אלו נתנו את דעתנו, כמו גם לטיעוניהם של באי-כוח הצדדים בפנינו, בכתב ועל-פה, אולם המסקנה אליה הגענו היא שלא הוכחה עילה להתערב בעונש. ראשית חטאו של המערער היה בהחלטתו לנהוג ברכב, אף שלא הוכשר ולא הורשה לכך. בהמשך, הוא היה מעורב בתאונה, וגם אם לא נמצא שהוא גרמה, הוא היה ער לעובדה שבאותה תאונה נפגע אדם. המעט שאתה מצפה מנהג לעשות בנסיבות אלו הוא את אשר מחייב החוק - לעצור במקום, לבדוק את מצבו של הפצוע, ולנסות להושיט לו עזרה. אלו הן חובות אלמנטאריות המוטלות על כל נהג, והעובדה שהמערער לא נהג כך, נמלט מהזירה, ועשה את הכול כדי לטשטש את עקבותיו, מלמדת עד כמה גדולה הסכנה הנשקפת ממנו למשתמשים בדרך. על התנהגות מסוג זה היה חייב בית משפט קמא להגיב בחומרה, במיוחד לנוכח ריבוין של התאונות בהן מעורבים נהגים לא מורשים, והמסתיימות לא אחת באובדן בנפש. לא נעלמה מעינינו העובדה כי למערער אין עבר פלילי, כפי שגם לא נעלם מעינינו גילו הצעיר, אולם לנוכח העבירות בהן חטא לא מצאנו מקום להקל בעונש.

           הערעור נדחה.

           ניתן היום, ט' בשבט תשס"ה (19.1.2005).

ש ו פ ט                                             ש ו פ ט                                  ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /שב התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: